איך להבחין בין הטוב לרע? ניתוח מעמיק של הביצועים הסביבתיים של חומרי שטיח פלסטיק

Angesichts einer Vielzahl von Materialien und ungleichmäßigen Angeboten auf dem Markt – wie kann man ein Paar „scharfe Augen“ entwickeln, um Gutes von Schlechtem zu unterscheiden und die Gesundheit und Sicherheit der Athleten zu gewährleisten? Dieser Artikel bietet Ihnen eine eingehende Analyse der entscheidenden Aspekte zur Umweltverträglichkeit von Kunststoff-Leichtathletikbahnen.

Das Kernstück des Umweltschutzes: Identifizierung der „Schuldigen“ für schädliche Stoffe

Umweltschutzprobleme bei Kunststoff-Leichtathletikbahnen resultieren hauptsächlich aus schädlichen Chemikalien in minderwertigen Rohstoffen. Um Gutes von Schlechtem zu unterscheiden, müssen wir zunächst verstehen, wovor wir uns schützen müssen:

1. Lösliche Schwermetalle (Blei, Cadmium, Chrom, Quecksilber)

stammen hauptsächlich von minderwertigen Pigmenten. Diese Schwermetalle können sich im menschlichen Körper anreichern und schwere Schäden am Nervensystem, blutbildenden System usw. verursachen und sind besonders für Kinder gefährlich.

2. TDI (Toluoldiisocyanat)

זהו חומר גלם חשוב לגודר פוליאורית'ן למסלול פלסטי (פרה-פולימר). עם זאת, TDI חופשי בעלות ריח חריף חזק והוא מזיק לדרכי הנשימה ולריריות. זהו גם אחד הגורמים המרכזיים ב"מסלולי ריצה הרעילים" המוקדמים. כיום, התקנים הלאומיים קידמו בחוזקה את השימוש ב-MDI (דיפניל 메תאן דייזוסיאנית') כחומר חלופי ובטוח יותר.

3. חומרים מסדרת הבנזן (בנזן, טולואן, ז일ן)

בתור ממסים, הם בעלי נדיפות חזקה וריח חריף. הם מזוהים כחומרים גורמי סרטן ויכולים לפגוע במערכת העצבים המרכזית ובתפקוד ההמאתוֹפואטי.

4. פארפינים כלוריניים, MOCA (MOCA) וagents agents מוצקים אחרים

חלק מהפארפינים הכלוריניים במפורין הקצרים ו-MoCA נחשבים כבעלים של סיכון ליצירת סרטן, אך ייתכן שיישמשו בכמה תערובות זולות.

5. סך הכמות של VOCs (תרכובות אורגניות נדיפות)

רבות מהחומרים המזיקים שצוינו לעיל נכללים בקטגוריה של תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs). הכמות הכוללת של תרכובות אורגניות נדיפות מהווה מדד כולל למדידת החברתיות הסביבתית הכוללת של חומרים, וככל שהערך נמוך יותר – כך טוב יותר.

שיטת זיהוי בארבעה שלבים כדי להיפטר מסיכונים מהמקור

1. התרחיש הריח - השיפוט הראשוני הישיר ביותר

• מסלולי ריצה איכותיים: במהלך תהליך הבנייה ואחרי השלמתו, עלול להיות ריח קל של החומר, אך ברוב המקרים הוא יתפזר לאחר שיאווררו במשך זמן מה (בדרך כלל 7–14 ימים). לא יהיו תחושות לא נעימות כמו ריח צורב, סחרחורת או בחילה כאשר מקרינים את הפנים אל פני השטח.

• מסלולי ריצה באיכות ירודה: ל них יש ריח חריף ותובעני, ולפעמים הם אפילו גורמים לאנשים להרגיש לא נוח בעיניים. גם לאחר כמה חודשים מהסיום, כשנחשפים לשמש או באקלים חם, עדיין נפלט ריח עז ולא נעים. הערה: ייתכן שחלק מחומרים זולים ישתמשו בריחות כדי לכסות על כך. יש להישמר מרחמים לא טבעיים.

2. קראו את הדוח – הבסיס המוסמך ביותר לזיהוי

"מילים לבד אינן מספיקות; הדוחות הם ההוכחה." על הספק להיות מסופק בדוח בדיקה עדכני שהונפק על ידי מוסד בדיקה מוכר وطني (כגון עם אישורים של CMA או CNAS). המפתח הוא האם המדדים הבאים עומדים בדרישה של התקן החובה הלאומי GB 36246-2018 "שכבת פני שטח מ материал סינתטי למגרשי ספורט בבתי ספר יסודיים ותיכוניים" (תקן זה הוא כיום הקפדני ביותר, ולא רק רלוונטי לבתי ספר יסודיים ותיכוניים אלא גם משמש כהתייחסות מצוינת לכל אתר).

מדדים שחייבים לראות

• הגבלת חומרים מסוכנים: בדוק האם תוצאות הבדיקה של הכמות הכוללת של בנזן, טולואן וקסילן, TDI חופשי, מתכות כבדות מסיסות ושאר פריטים בדוח נמוכות מהמגבלות הסטנדרטיות.

• מדדי ביצועים פיזיים: כגון ספיגת מכות, עיוות אנכי וכו'. אף על פי שאין אלו מדדי הגנה על הסביבה, הם קשורים לבטיחות ובקרבתו של הספורט. יצרן אחראי ידאג גם להגנת הסביבה וגם לביצועים פיזיים בו זמנית.

3. שאל לגבי התערובת – השב את חומרי הליבה

בעת הדיבור עם ספקים, ניתן לשאול באופן פעיל על הרכב הליבה של החומרים שלהם, מה שיכול להדגים את מקצועיותם.

• כשמדובר בסוג הדבק: ניתן להעדיף ספקים המשתמשים במערכת MDI, מאחר והידружותה הסביבתית גבוהה בהרבה מזה של מערכת TDI המסורתית.

• יש לשאול על מקור חלקיקי EPDM: חלקיקי EPDM צבעוניים באיכות גבוהה הם חלקיקי גומי טרי, עם צבע נקי, אלסטיות טובה, וחסרי ריח ורעילנות. יש להישמר מ gebruik של חלקיקי גומי מחזוריים שטוחים מת tires מיותרים. חלקיקי גומי כאלה עלולים להכיל מתכות כבדות ושאר זיהומים, מה שעלול ליצור סיכון סביבתי גדול.

• לשאול אם קיימות דוגמיות: לבקש לצפות בדוגמיות של חומרים שונים ולבחון באופן אישי את האלסטיות, עובי וריח שלהם.

להקפיד על הפרטים – הבנייה ושירות לאחר המכירה חושפים את האמת

ספק שמתייחס בחשיבות רבה להגנת הסביבה יהיה גם מחמיר באותה מידה בניהול הבנייה ובאחריות לאחר המכירה.

• ניהול בנייה: האם הוא תקני, והאם החומרים המיותרים מטופלים בצורה מתאימה.

• אחריות והתחייבות: אם ניתן כתב התחייבות לאיכות הסביבתית, ובו מתחייבים לקחת אחריות מלאה אם המבחן אינו עומד בדרישות. ספקים איכותיים מעזים לרשום את הביצועים הסביבתיים של המוצרים שלהם.

שכיחויות טעויות והזכרות

• שגיאה נפוצה 1: Чем הנמוך יותר, כך טוב יותר. האמרה "מה שמשלמים עליו" בולטת במיוחד בתעשיית מסילות פלסטיק. מחירים נמוכים מדי מרמזים לעתים קרובות על חיסכון בחומרים גולמיים על חשבון ההגנה על הסביבה והבטיחות.

• שגיאה נפוצה 2: היותו של ריח היא תופעה טבעית. קיים ריח קל של החומר, אך ריח צורב הוא בהחלט לא תקין ו מהווה אות חשוב לריכוז יתר של חומרים מזיקים.

• תזכורת: אל תאמינו בקלות להבטחות שבעל פה. כל מדדי איכות ובהגנת הסביבה חייבים להיות כתובים בשחור על גבי לבן בחוזה, ותקני הבדיקה צריכים להיות מצורפים כנספח לחוזה.